הכרעת דין בתיק תפ"ח 17442-05-09

השופט מ. גלעד

פתח דבר

1.         ביום 9.5.09 נורה עומר מופלח עמאש (להלן: "המתלונן") בכפר ג'סר א-זרקא, נפגע מקליע של אקדח ונגרמו לו חבלות של ממש.

בעקבות אותו אירוע הוגש נגד הנאשם, ביום 26.5.09, כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1)+29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירות בנשק (נשיאה והובלה) לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא +סעיף 29 לחוק העונשין.

ביום 6.1.10, במהלך שמיעת הראיות בתיק, נעתרנו לבקשת ב"כ המאשימה לתיקון כתב האישום (סומנה א') באופן שהוראת החיקוק שונתה מעבירה של ניסיון לרצח לעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיפים 329(א)(1) ו- (2) +29 לחוק העונשין. העבירות בנשק שיוחסו לנאשם נותרו על כנן (עמ' 141-142 לפרוט').

ב"כ המאשימה נימקה בקשתה לתיקון כתב האישום בכך ששותפו של הנאשם לכתב האישום (לגביו נטען כי ביצע את הירי במו ידיו), רמי סנדין, הודה במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שגם בו תוקנה העבירה העיקרית מ"ניסיון לרצח"ל"חבלה בכוונה מחמירה".

עובדות כתב האישום

2.         על פי המתואר בכתב האישום המתוקן (ב') (להלן: "כתב האישום"), בתאריך 8.5.09 נודע לנאשם על כוונתם של עיד ג'ורבאן (להלן: "עיד") ורמי סנדין (להלן: "רמי") לגרום למתלונן לחבלה חמורה, למום או לנכות.

למחרת, ביום 9.5.09, סמוך לשעה 21.45, אספו עיד ורמי את הנאשם בג'סר אלזרקא, אל רכב המאזדה בו נסעו. הנאשם הבחין באקדח ובכדורים שהיו ברכב.

השלושה נסעו אל היציאה הצפונית מג'סר אלזרקא, שם נערכה שיחה טלפונית בין עיד לאדם אחר כדי לקבל מידע על מקום הימצאו של המתלונן. בשעה 22.00 או בסמוך לכך, קיבל עיד מידע על מקום הימצאו של המתלונן והשלושה חזרו לג'סר אלזרקא במטרה לגרום למתלונן לחבלה חמורה, למום או לנכות.

משהגיעו חזרה לג'סר אלזרקא, ירה רמי במתלונן 3 כדורים מטווח קצר.

המתלונן נפגע מהקליע הראשון ובהמשך נמלט ל"פיצרייה" סמוכה. מייד לאחר מכן נמלטו הנאשם, עיד ורמי מהמקום.

על פי הנטען, כתוצאה ממעשיהם של עיד, רמי והנאשם אשר בוצעו בצוותא חדא, נגרם למתלונן פצע ירי, כתוצאה מכניסת הקליע לרביע פנימי עליון של עכוז שמאל, וכן פצע יציאת קליע בקו האמצע מעל הפוביס. המתלונן הובהל לבית החולים, נותח ואושפז למשך 8 ימים.

3.         נגד עיד ורמי הוגש כתב אישום בנפרד, הם הודו והורשעו במסגרת הסדרי טיעון שנערכו עימם.

            לא הוצגו בפנינו כתבי האישום, הסדרי הטיעון וגזרי הדין נגד עיד ורמי ואף כי נעתרנו לבקשת ב"כ המאשימה להוסיף את רמי כעד תביעה, בסופו של יום, ויתרה על עדותו (עמ' 185 לפרוט'). גם עיד לא הובא להעיד בפנינו על-ידי מי מהצדדים. (אף כי הודעתו של עיד בחקירתו במשטרה (ת/25, תקליטור ת/25א ותמליל ת/25ב) הוגשה, לא אתייחס כמובן לדברי עיד במוצגים אלה "לאמיתות התוכן" - משום שלא העיד - אלא רק לדברי הנאשם שערך עימות עמו. לדברים שנאמרו על-ידי עיד במהלך עימות זה, אתייחס כרקע ו"לעצם האמירה" בלבד. כך גם לגבי דברי רמי בעימות שנערך בינו לבין הנאשם (תקליטור ת/29, תמליל ת/29א ותמליל מוסכם ומודפס המצוי כחלק מן המוצג ת/39)).

תשובת הנאשם לכתב האישום

4.         ביום 16.9.09 מסר הנאשם תשובתו לכתב האישום ובמסגרתה העלה טענת "אליבי" לפיה, היה בזמן האירוע בביתו יחד עם בני משפחתו.

כן טען, כי אמרותיו - בפני חוקריו ובפני המדובב ששהה בתאו - אינן קבילות בשל הפעלת אמצעי לחץ פסולים כלפיו, אם על ידי החוקרים ואם באמצעות הפעלת "מדובב אקטיבי" ש"שתל" בפיו גרסה שקרית, אותה מסר מאוחר יותר באמרותיו לחוקרי המשטרה.

עוד טען הסנגור, כי חרף מוגבלותו השכלית של הנאשם, הוא לא נחקר באמצעות "חוקר מיוחד", וניתן להבין מדבריו כי הוא מכוון נימוק זה הן כנגד קבילות ההודיות והן כנגד משקלן.